עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 40
אמא
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
דיכאון  (6)
חרדה  (4)
תסכול  (4)
אמא  (3)
סיפור  (3)
אושר  (2)
אלוהים  (2)
בעל  (2)
בקשה  (2)
בריאות  (2)
כדורים  (2)
עזרה  (2)
עצבות  (2)
צבא  (2)
ריקנות  (2)
שם  (2)
אכזבה  (1)
אפילפסיה  (1)
אשפוז  (1)
בוקר  (1)
בושה  (1)
בית משוגעים  (1)
בלוג  (1)
הישרדות  (1)
חותמת  (1)
ילדות  (1)
ילדים  (1)
כאב  (1)
כלום  (1)
כמיהה  (1)
מחשבות  (1)
משוגעת  (1)
משפחה  (1)
עצב  (1)
עתיד  (1)
פנטזיה  (1)
פסיכיאטריה  (1)
ראיון  (1)
שירות לאומי  (1)
שמחה  (1)
שערי שמיים  (1)
שקרים  (1)
ארכיון
כותבת לכם רק לכם
27/11/2018 12:51
DEARMOM
חרדה, דיכאון, עתיד, ילדים, בעל
אני , כן זאת אני שכותבת לכם . אמא יקרה . אמא שקשה לה . אמא שקשה לה לחייך ושום דבר לא גורם לי לחייך . שום דבר . 
החיים רצופי הפתעות , ומלאים בצרות , אך אנשים שורדים , חזקים , מתאמצים , מדוע אני תקועה במקום ? כבר עברתי את הנהרות והגלים וכבר עברתי את רצף המכשולים המיוזע , אבל עצם העובדה שאני בבית עכשו ולא עושה כלום למעט לעשן , ולא אוכלת בבוקר או בצהריים כי אין לי תאבון הוא גרוע , ואני יודעת , אבל אני מעדיפה כנראה לשבת ולרעוד , ולבלוע את הכדור הפסיכיאטרי שנתנו לי , שעצם לקיחתו כנראה גם לא עושה טוב , וזהו לחכות למשיח , והמשיח לא יבוא , לא יבוא אני יודעת . 
ואני מפחדת מה יהיה , ואני משפיעה לרעה על כולם , ולמה אני לא יותר חזקה ומתאוששת מהדבר הזה . 
למה אינני יכולה לשמוח בחלקי ? למה אני לא מסוגלת לחייך ולקבל את מה שיש ? למה אני מרגישה כמו נעל שדרכו עליה  והביטחון העצמי והערך כבר נמצאים במקום נמוך שממנו קשה להתרומם ? 
וכולם מנסים לעזור , כל היועצים , אבל אף אחד לא מצליח לגעת , (למעט אחד אולי) אף אחד לא מבין , שמשהו עובר , משהו רע לי , משהו לא מתרומם , לא עולה מהבור , מסתובב במעגלים . 
ואני שוחה בתוך המעגלים , כל בוקר ובוקר , ולא מצליחה לצוף , וטובעת . 
ושוב מתחיל בוקר חדש . 


0 תגובות
לא טוב
24/11/2018 18:04
DEARMOM
שום דבר לא משתפר 
היום לא אכלתי כלום 
פשוט כלום 
רק עישנתי 
ולקראת הצהריים שוב קפצתי למיטה 
אני לא עייפה 
פשוט אין לי מה לעשות 
בעלי נאלץ להכין צהריים לילדים 
כל היופי שנעלם 
כל העולם שמחייך 
הכל אבד אצלי 

2 תגובות
כישלון
22/11/2018 12:28
DEARMOM
מרגישה שאני כישלון 
אפילו הסיר שניסיתי להעמיד עכשו לא צלח 
וזרקתי לפח הכל 
יורד גשם 
אלוהים מברך את כולם 
אני מחכה לברכה שלי 
לאושר שלי 
מתי אתחיל לחייך 
לא חסר לי שום דבר 
באמת שכלום 
יש לי היכן לגור 
יש לי בעל 
ויש לי ילדים 
אבל שום דבר לא נתפס 
שום דבר לא עובד בעולם שלי 
לא מוכנה לעשות כלום בשביל אף אחד 
וזאת הבעיה הכי גדולה 
לא בשביל עצמי 
ולא בשביל אחרים 
אני אפס מאופס 
ולא יודעת להתמודד 
1 תגובות
כדורים
22/11/2018 11:45
DEARMOM
כן , בגלל לא יודעת מה 
בגלל לחץ מהעבודה שהחל בשנה האחרונה , זה היה הטריגר 
בגלל החיים 
בגלל שאני מרגישה כאילו נמסתי בתוך עצמי ואני לא יכולה לקפוא שוב 
שוב נאלצת לחזור ולבלוע כדור פסיכיאטרי 
לאחר הרבה מאוד שנים מעל 25 שנה 
בהם לא נגעתי בכדורים האלו 
שוב מתחילה הסחרחרה 
מרגישה לא טוב עם זה 
עצם נטילת הכדור הזה 
כנראה מחזירה אותי אחורה אל הימים בהם שטפו את גופי בכדורים וזריקות 
אני יושבת וכותבת , ורועדת 
אני חסרת מוטיבציה 
לא יכולה להמשיך להיות בבית במחלה וגם לא מתחשק לי לצאת 
לא צריכה שמישהו יראה אותי מלנכולית 
אבל זה לא טוב 
לא טוב להיות לבד 
לא טוב לשקוע 
לא טוב רק לעשן 
אבל זה המצב , לא טוב 

0 תגובות
את האמת
22/11/2018 11:33
DEARMOM
דיכאון, עצבות, ריקנות, אמא, סיפור
כבר נמאס לי לדבר עם כל העולם 
כבר נמאס לי כל פעם מחדש כאשר אומרים לי קומי , תאכלי 
יש לך ילדים 
אבל אני תקועה בתוך חרה צף (סליחה מראש) 
וקשה לי לקחת מברשת ולנקות אותו 
לא מתחשק לי לעשות כלום 
לא מתחשק לי שיראו אותי כך 
חסרת מוטיבציה 
מביטה במראה על עצמי זה בדרך כלל לוקח מעט מאוד זמן 
כי אין מה לראות 
למרות שאני בחורה יפה ולא נראית בגילי 
אבל אני מרגישה שהכל נחרב 
העבודה , החיים , חוסר הרצון לקום בבוקר 
לקום בבוקר לכלום 
לקום בבוקר להסתובב בחוסר מעש 
ואחר כך באים הילדים מבית הספר 
מה הם אשמים לכל הרוחות שאמא שלהם ככה ? 
כן ילדים , אמא חולה , אמא בחופשה 
הם לא יודעים מה נעשה 
אבל זה משפיע עליהם 
ברור שמשפיע 
בקושי לקחתי את הכלב כי לא היתה ברירה 
אמא נכנסה עכשו עם אוכל 
היא בת 80 ואני הורסת את כולם 
לא בא לי כלום 
לא רוצה כלום 
תעזבי אותי כבר 
למה אני מטומטמת כל כך 
למה לא אכפת לי מאף אחד 
מאף אחד 
לא מהילדים 
לא מהבעל 
לא מהמשפחה 
חתיכת דפוקה שכמותי 

0 תגובות
חיים
20/11/2018 13:18
DEARMOM
חרדה, עזרה, בלוג
החיים יפים חברים 
החיים יפים כאשר מחייכים 
אני בן אדם טוב , אני רוצה שלכולם יהיה טוב 
אני רוצה שכולם יהיו מאושרים ואני בתוכם 
אך אני כרגע לא במשוואה הזאת 
אני חנוקה מעשן הסיגריות 
אני חנוקה מחוסר המעש , אני חנוקה מבפנים 
והכי נורא שאני לא בוכה , אני לא משחררת 
אני תקועה בתוך עצמי 
תקועה בבור עמוק עמוק 
מסתובבת במעגלים 
במעגלים קוסמיים 
מחפשת אותך הקוסם שלי 
מישהו שילווה אותי יד ביד 
לעבר המקום הטוב והבטוח 
ואני גם עצלנית ! למה אין לי דרייב לעשות משהו 
לשפר ?? להתרומם ??? 
אתה שם ? אתה מקשיב לי ? 
תעשה משהו עבורי 
יקר 
4 תגובות
אמרו לי לכתוב
20/11/2018 13:10
DEARMOM
כלום, חרדה, דיכאון, עזרה
אמרו לי לכתוב אז אני כותבת 
יש כל כך הרבה עצות 
ואני יוצאת קצת מבולבלת מרוב כל העצות 
מחפשת את המלאך שיבוא וירים אותי 
נמאס לי , משעמם לי בבית 
קמתי היום לאחר שבערב אתמול עשיתי מדיטציה עם אוזניות 
עוד אחת מהעצות 
אבל נרדמתי 
בא לי לצעוק לעולם 
בא לי לצעוק שאני רוצה להיות שמחה 
ביום ראשון התחלתי לבלוע כדור 
מהכדורים שגורמים לאיזה משהו לפעול בראש 
לא אוהבת את נטילת הכדור הזה 
אבל אולי זה יעזור 
לשבת בבית , לא לעבוד , בחופשת מחלה 
להשאיר את הכל שם בבלאגן , גם לא תורם 
ומה עם הילדים ? לא אכפת לי כבר מכלום ??? לכל הרוחות והשדים 
למעט כריכים שאני מכינה בבוקר 
ובצהריים צאנק פוד אני לא אמא 
אמא צריכה לחייך 
אמא צריכה להכיל 
אמא צריכה לאהוב 
אמא צריכה להיות גם אישה טובה 
אמא צריכה לפנק 
אני כאן באמצע החיים בגלל משהו לא ברור בעבודה איזה סטרס שגרם לי להיעלם 
נעלמת כולי 
אני חייבת להתרומם 
אני חייבת להצליח 
אני בתוך מערת קסמים , מושיטה יד , מושיטה יד לעזרה 
מדברים מדברים מדברים 
זה יעבור הוא אומר 
את חייבת להתרומם 
את חייבת לעשות משהו עם עצמך 
את חייבת לאכול 
את לא יכולה ככה 
את לא יכולה לשרוד 
אבל אין ברירה 
תנסי 
תשברי את הקירות החסומים 
את יכולה 
אז מה אם לא תהיה לך עבודה בקרוב 
לא יקרה כלום 
אולי תתחזקי 
אולי תמצאי מקום אחר 
הפחד מהלא נודע 
החרדה שאני כלום 
שלא תהיה עבודה , שאמשיך להיות בבית כמו זומבי הפוך עם הראש למטה 
היכן הדרייב לעשייה 
היכן הוא נעלם 
נכון , יאמרו שאני מוכשרת 
יאמרו שאני שווה הרבה 
אך בעיני אני לא שווה כלום , אני חסרת בטחון ומלאה בבושה , מתביישת . 
את לא בעבודה היום ? לא ..אני בבית בחופש 
לא כולם יודעים 
מה קרה ? בכית ? 
רואים ! ברור שרואים שמשהו קורה אצלי 
משהו פצוע , פצוע עמוק 
יש מקרים יותר קשים , אומרים , מחלות קשות 
מסכימה , אך זה לא עוזר תמיד להרגשה הפנימית , הרגשת המחנק 
שיעבור כבר . 
ברקע שיר : "תן לי זמן הושט לי יד עד נגלה ביחד את הארץ" 
נמאס 
אז אני כותבת . 
כותבת לך 


0 תגובות
מתביישת
19/11/2018 12:23
DEARMOM
בושה
מתביישת שהגעתי עד הלום 
מתביישת שכל כך רע לי 
מתביישת בעצמי 
מתביישת שאני כל כך עצלנית ששום דבר לא יכול להרים אותי למעלה 
מתביישת שאני מדוכאת 
מתביישת 

הורסת את הכל 
4 תגובות
בא לי לצעוק לעולם
19/11/2018 12:18
DEARMOM
חרדה, דיכאון
בא לי לצעוק לעולם 
פשוט נשבר לי 
מרגישה שאני אמא לא טובה , מרגישה שאני עלה נידף ברוח 
ולא יכולה לצאת מהמצב המעיק הזה 
השנה זאת שנה קשה 
שנה של חרדות , שנה של דיכאונות 
הכל מתקלקל 
אני מחפשת מקום שבו אוכל לצעוק לעולם 
לאחר שאצעק אולי אתחיל לחייך 
אולי אתחיל לאכול יותר 
אולי לא אקום ויסתובב לי הראש מכוון שאני לא אוכלת טוב 
אולי ארגיש טוב יותר 
אולי אצא מהבית 
ואחייך 
אחייך 
החיים יפים , ולמה אני לא מצליחה לשרוד בהם ? 
למה 
אני שואלת ואין לי תשובה כי רע לי פשוט רע לי 
ונמאס כבר לדבר 
ונמאס כבר 
התחלתי לקחת כדור פסיכיאטרי 
אבל כדור זה לא קסם 
זה לא משהו שבולעים ואז הכל נעלם 
וההרגשה הטובה פתאום מופיעה 
היא לא מופיעה 
או שמעשנים סיגריה לדקה 
אז מה ? נרגעים ? ממש לא נרגעים 
זה עובר מאוד מהר 
כולם מרגישים , כולם סובלים 
הילדים שואלים האם גם היום אני בחופש 
כן , אמא בחופש 
אמא בבית 
סובלת 
אוכלת את עצמה מבפנים 
ולא יכולה לצאת מזה 
אתמול עוד מצאתי לעצמי עיסוקים וניקיתי פה וניקיתי שם 
וסידרתי את הארון של הקטן 
אבל זה לא השפיע על המצב , היום שוב קמתי בשעה 07:00 הכנתי את המים והכריכים וקפצתי שוב למיטה , קמתי רק בשעה 09:30 
בכוונה נותרתי במיטה , עוד קצת , עוד קצת 
עוד קצת להיעלם בין הסדינים 
הרופא אמר שצריך לצאת מהמיטה 
שצריך להתעסק במשהו 
אבל כאשר נמצאים בבית 
אין לי במה 
לא מתחשק לי כלום 
מחפשת את הקסם 
את הסוד שיגרום לי 
להעלים את הרע 
להעלים את הכלום 
להרגיש שאני שווה משהו 
אבודה 
צריכה חיזוק 


5 תגובות
שקרים שקרים שקרים
01/10/2018 16:26
DEARMOM
שקרים, ראיון, צבא, אשפוז, חותמת
כתבתי כבר את הפוסט הזה , והוא נמחק יקרים . 
עכשו כותבת הכל מחדש . 
צריך להעתיק את כל מה שכותבים לפני שמנסים לשמור , לפעמים זה נעלם , וזה הכי מרגיז שבעולם . 
שקרים , שקרים לבנים , אז מה עושים בכדי להצליח בריאיון עבודה , מסלפים טיפה את האמת , תקופה אחת קצרה תקופת הצבא , הופכת להיות באמצעות שקר אחד לבן קטן , לשירות לאומי חונכות לילדים מיוחדים . 
אין ברירה ואין מה לעשות . אחרת שואלים שאלות מיותרות , וגם כאשר שואלים , מנסים לענות על כל שאלה בחזרה , ולהסביר שזאת היתה בחירתי או שאני שומרת תורה ומצוות הכי פשוט . 
לא אוהבת לשקר , אך כאשר אין ברירה אז אין . 
פעם ניסיתי להתקבל לעבודה בתור אופר , האם בבית שאלה שאלות , ואני בטיפשותי אמרתי ששרתתי בצבא פה ושם , בערב היא כבר טילפנה אליי וצרחה עליי בטלפון שאני שקרנית ורמאית . האם שירתה בצבא בתור קצינה , וקראה את כל החומר שקיים בצבא עליי , מן הסתם על האשפוז , הקב"נ הפטור מהצבא עקב אי כשירות לשרת , חותמת בתוך פנקס . חתום ונעול . 
חותמת של 21 - מספר שרחוק שנות אור מהמספר 97 . 
97 - פרופיל רפואי מושלם וכשיר במאת האחוזים 
21 - פרופיל רפואי נפשי - איננו כשיר כלל 
קשה לכתוב את הספרות הללו , אך זאת המציאות , כמה שזה כואב , כמה שזה גורם להרגשת בידול נוראית , כמה שזה לא צודק , כמה שזה נפלא שיש הורים שהופכים את העולם , לפחות שילדם יתנדב לצבא , ואצלי כלום . אף אחד לא נלחם עבורי , למרות שכל כך רציתי להיות שם , ובטוחני שגם הייתי מצליחה . חלום , חלום שנשכח . 
אני ? לא אוהבת לשקר , בדרך כלל אני אדם ישר מטבעו אך כאשר יש חותמת גומי על המקרה שלי , ותיק עב כרס בבית החולים שבעצם מחזק את הטענה שאני הקטנה והחמודה , דפוקה , לא שקטה (כאשר מקבלת כדורים וזריקות ) ועושה הרבה צרות , קצת קשה להתחיל לספר את האמת , וחייבים להסתירה בבטן פנימה , אף אחד לא צריך לדעת , בושה . 

"בושה למשפחה שמישהו יידע כזה דבר - ולכן אף אחד לא יודע 
למעט בודדים בודדים פחות מעשר אצבעות . 
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »