עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 40
אמא
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
דיכאון  (6)
חרדה  (4)
תסכול  (4)
אמא  (3)
סיפור  (3)
אושר  (2)
אלוהים  (2)
בעל  (2)
בקשה  (2)
בריאות  (2)
כדורים  (2)
עזרה  (2)
עצבות  (2)
עצובה  (2)
צבא  (2)
ריקנות  (2)
שם  (2)
אכזבה  (1)
אפילפסיה  (1)
אשפוז  (1)
בוקר  (1)
בושה  (1)
בית משוגעים  (1)
בלוג  (1)
הישרדות  (1)
חותמת  (1)
ילדות  (1)
ילדים  (1)
כאב  (1)
כלום  (1)
כמיהה  (1)
מחשבות  (1)
משוגעת  (1)
משפחה  (1)
עצב  (1)
עצה  (1)
עתיד  (1)
פנטזיה  (1)
פסיכיאטריה  (1)
ראיון  (1)
שירות לאומי  (1)
שמחה  (1)
שערי שמיים  (1)
שקרים  (1)
ארכיון

29/09/2018

29/09/2018 15:27
DEARMOM
שם, תסכול, ילדות
כן גם אני הייתי שם . 
הבושה , העילבון , היציאה מהכלא אל עבר העולם הגדול , זה היה קשה ! אך שרדתי , שרדתי והצלחתי בכוחות עצמי להגיע עד הלום . יש כאלו שלא שורדים וממשיכים כל החיים לחיות באפלה , או בחלום , אני הצלחתי , הצלחתי להגיע למשהו בחיים . למרות ששנה שעברה בגלל העבודה התחלתי לחוש תסכול , ועצבות ולכן הגעתי עד הלום , לכתוב לכם יקרים . 
לנסות להוציא את כל הקשקע מבפנים , מהבטן , להרכיב את הפאזל , לסדר את הראש שעובר תהפוכות מדי פעם , שנכנס לעצב תהומי , אפילו שאין לו בשביל מה . 
גיל 14 עושה ביביסיטר ברחוב השני לשני ילדים , יסמין וארי , נהנית מצפייה בקלטות הדיסני שלהם למרות שפעם אחת הכנסתי קלטת לצפייה וראיתי את האמא מתקלחת עירומה כביום היוולדה , טוב לא מתקלחים עם בגדים , אך אצלי בבית לא היה מצב שאבא יצלם את אמא בפוזיציה הזאת עירומה  , לי בבית אין קלטות וגם אין וידאו , אין לנו הרבה כסף בשביל דברים כאלו . את האבא הכרתי בחוג ציור הוא היה צייר מפורסם , והאמא פסיכולוגית , וביום בהיר אחד הציעו לי לעשות ביביסיטר בתשלום , הסכמתי כמובן , מדוע לא להרוויח קצת כסף ? 
יום אחד באמצע החוג ראיתי עלון של הפנימייה התיכונית לאומניות , תמיד אהבתי דרמה ותאטרון , ותמיד רציתי בתוך תוכי קצת לברוח מהבית , לא שהיה לי רע , בת זקונים שמקבלת הכל , ילדה לא מחונכת במיוחד , לא עושה צרות או משהו , אך קצת לא יודעת מה זה לא . רק כן וכן . וככה לא מחנכים ילדים , פשוט לא . חייבים להציב גבולות . 
וכרגיל כאשר אני רוצה משהו , אני מקבלת ! שיגעתי את אבא ואמא שוב ושוב ושוב ושוב , עד שהסכימו שארשם לשם בתנאי פנימיה כמובן , זה היה מאוד רחוק ממקום מגוריי . 
אני פנימיה ? קצת מפונקת בשביל זה , ילדה ללא גבולות , ילדה שלא יודעת להבחין בין טוב לבין רע , ילדה שלא יודעת להתאמץ בשביל להשיג משהו , כן , מאוד ביקורתית כלפי עצמי , אך ככה חונכתי.  
כנראה בגלל כל הסיבות שהוזכרו לעיל , הרגשתי צורך לברוח , צורך לקבל קצת מרות ממישהו . 
כל הילדים נפגשו בתחנת רכבת צפון , ושם נסענו באוטובוס לכיוון מקום מגורינו החדש , התחברתי עם שתי בנות , זה מה שאני זוכרת לפחות . זה היה ממש מזמן . 
שם לא כל כך התחברתי , אני לא עצמאית , אני לא מסוגלת להיות לבד , היה לי קשה , וכנראה שעדיין הייתי צריכה את אמא ואבא לידי , אז ביום בהיר אחד ארזתי תיק , ואת עצמי , כולל הכל וכל מה שיכולתי לקחת , ונסעתי הביתה לבד . מרחק עצום , אני הקטנה לבד .  בחזרה . 
אבל זה לא היה שם . שם היה מקום אחר . 


29/09/2018 16:41
מחכה להמשך.
DEARMOM
29/09/2018 16:49
(:
alu lommeknive
20/10/2018 21:10
Thаnks for yоur peгsonall marvelous posting!
I aϲtually enjoyed reaɗing it, yoou coulɗ be a great author.
I wiol make sure to bookmark your blog and definitely will ome back from nnow on. I want to encourage yoᥙ too continue your great job, have a nice day!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: